מאי-וודאות ליצירת " אי של וודאות "

ידע , הרגשה, וכלים יישומיים להתמודדות בהנעה והנאה

תחושת אי וודאות הינה תוצר של חוסר שליטה – המובן מאליו מוטל בספק . רצונו של האדם הוא לדעת באופן מתמיד מה עומד לקרות , וזאת בכדי לשמר על המרחב המוכר (גם אם המוכר לא תמיד יהיה הרצוי) .

 

כאשר אנחנו נמצאים במצב של חוסר וודאות ,אוטומטית אנחנו הופכים להיות דרוכים , מלאי דאגה , חסרי ביטחון מהקרקע שנשמטה מתחת לרגלינו, ולעיתים אף לפתח תסמיני חרדה ופחד כאשר אנחנו מקצים לתחושה הזו מקום משמעותי בחיינו.

 

חוסר הוודאות יכול לבוא לידי ביטוי בעוצמות שונות , בתחומי חיים שונים , מופנה כלפי עצמי או כלפי האחר ,

חוסר הוודאות יכול לנבוע מציפיה טובה / רעה

אך עדין המשמעות היא זהה = אי יציבות המטלטל אותנו

ואליו מתלווים גם החוסר בכלים יישומים להתמודדות תקינה ,

וביננו לא רק ה"איך"? אלא ה"עם מה" ?.

 

למשל : המתנה לתוצאות של בדיקה רפואית שלי או של קרוב, אופק תעסוקתי, המתנה לתשובה ממבחן שעברתי, האם נשאר נשואים לתמיד? , האם עברתי את הטסט? , האם אפוטר מהעבודה בעקבות משבר כלכלי? המתנה לטלפון מהדייט שיצאתי איתו ,האם אקבל את הקידום ?,האם יאהבו אותי במקום מגורים החדש ? , האם המנכל החדש ישנה את פני הארגון? ומה יהיה איתי בכלל ? ועוד אינספור דאגות אשר לעיתים כלל לא מוצדקות.

 

***כמה פעמים מצאתם את עצמכם מנסים להתמודד ללא הצלחה ,ולא כי לא רציתם, אלא כי במקום להתמקד בפתרונות וכלים ממוקדי פיתרון

העמקתם את המצוקה במספר אופנים כגון:

א. שחזור סיטואציה פעם ועוד פעם מתוך חשיבה שאם נבין מה קרה נוכל לשלוט במצב אך הדבר רק מעמיק ומחזק את השלילי.

ב. אי הערכות באופן מציאותי לתרחישים העתידיים – שימוש בהסחות דעת למיניהן המרגיעות לטווח הנקודתי ,אך פועלות על ריק ללא תוצאות מכוונות מטרה ופיתרון.

ג. חשיבה חיובית – לספר לעצמי סיפורים למה לא הצלחתי /לא התקבלתי/ הדייט לא התקשר . גם כאן נותן רוגע בטווח הקרוב אך בפועל מתעלם מהמציאות באופן מחשבתי ולא בביצוע פתרונות.

ד. יצירת מציאות גרועה ומכוונת – מתוך מקום של שליטה מזוייפת במצב (מוכנות לסיטואציה) אם אני יודע את הרע מכל אוכל להתמודד עם כל דבר , אך בפועל סיטואציה מדומה זו, לא מאפשרת לי באמת להתכונן לעתיד לקרות וגורמת לנו להתחבט עם רגשות קשים.

 

אם כך מה עושים ?

העולם מאז ומתמיד מאופיין באי וודאות, אולם התנודתיות והקצב המהיר התרבו בשנים האחרונות המיוחסות לעידן המודרני.

כשהמציאות משתנה כל הזמן היא דורשת מאיתנו להתאים את עצמנו לסיטואציות חדשות אם בחיים האישיים ואם בעבודה , כך שחשוב ככל האפשר להפחית עמימות ולבצע תיאום ציפיות

עד כמה מפורט שניתן מול עצמי ומול הסביבה.

 

אז איזה כלים / מהלכים יש בידינו בכדי לבצע מהפך

ממקום של אי וודאות לייצר אי של וודאות ?

 

1. הדבר החשוב ביותר הוא להישאר קשובים בהווה ולהתרכז בו –

יתכן ובעתיד יהיו רגעים קשים אבל למה מראש להפוך את אי הוודאות למצב שלילי ולסבול ולחינם?

לא רצוי לפספס את ההווה ,שברוב הפעמים אם נמפה אותו נראה שהוא חיובי וטוב, ורק חוסר הוודאות העתידי הוא הבעייתי :

נסתכל על מה יש לנו ומה השגנו עד כה – משפחה,חברים, עשיה, תחביבים, כישורים, מיומנויות ועוד.. ונגלה שמנקודת המבט של הזמן הזה השד לא כזה נורא. אם כך למה להתעמק בעתיד ובהשערות ,שההווה וודאי לנו. בקיצור "להודות על מה שיש ולעבוד מתוך הקיים".

 

2. לבצע פעולה מיידית – לפעולה הזו אני קוראת "מכת נגד" , אל לנו להשתתקק מעשיה או אמירה במצב של חוסר וודאות , אלא בדיוק ולהיפך , להיות אקטיביים , ליזום ולא רק להגיב, ולצאת מאזור הנוחות.

 

לדוגמא: פוטרנו מהעבודה ? להכין קורות חיים,

לשלוח לאתרים/קבוצות של מחפשי עבודה, להשתמש במעגל החברים שלנו, לצאת להתנדב בינתיים בזמן החיפוש אם מתאפשר לנו פיננסית או למצוא עבודה זמנית, לנצל את ההזדמנות ולהרחיב את הידיעה שלנו

ופיתוח מיומנויות ע"י קורסים מכוונים או בכלל, לנצל את ההזדמנות ואולי זה הזמן להחליף קריירה ועוד..

אין לנו שליטה על האופנים בהם אחרים מגיבים או אם בכלל, אך יש לנו שליטה על האופן בו אנו מייצרים עשיה ופעולה מתמדת !

 

3. נחישות בהחלטות – המודעות שאנו צריכים לטפח היא שאין לנו שליטה על מה "תוליד יום" ההחלטה שלנו ,אלא רק על כך שביכולתנו לנסות ולפתור בעיות עם כמה אופציות ולבצע למידה תוך כדי תנועה ללא חשש. כאשר החלטנו, השלב הבא הוא ביצוע וזה הדבר הכי חשוב להבין ,במיוחד שמדובר במצבי משבר .

 

4. התמקדות בחוזקות והיתרונות שלנו – ניהול סל עוצמות יבוא לידי ביטוי על ידי הצלחות העבר ומה היה שם שעזר לנו לצלוח את הסיטואציה/משבר?, מה אנחנו אוהבים בעצמנו, מהם ההישגים שלנו וכו'.

זהו הדלק שמשקף לנו מי אנחנו באמת , זהו הכח המניע אותנו

אשר גם בתקופות משתנות יזכיר לנו מי אנחנו ומה הכוחות שבנו שיסייעו לנו לצלוח את התקופה המתעתעת באופן נפשי וביצועי.

 

5. גמישות בפתרונות – להפוך איום להזדמנות –

לנצל כל הזדמנות להתחדש ולהתפתח בכדי להיות יעילים ואפקטיביים, ולשתהיה לנו היכולתלבצע שינויים בקלות ולטובה .

לקחת סיטואציה של משבר ושינוי כהזדמנות לפתח מיומנויות , למידה , קשרים חדשים יסייע להסתגלות לשינויים לאורך זמן.

כגון: הפיכת הוצאות קבועות למשתנות, התחיבויות לטווח ארוך להתחייבויות לטווח קצר , למידת טכנולוגיות חדישות, לגוון תחומי עניין להתפתח וללמוד, להיות גם שכיר וגם עצמאי בשונה מהעבר שמחזיקים צורת התנהלות 1 ועוד, היכולת שלנו להתכונן קדימה גם אם היא מוגבלת תתאפשר ברגע שנבצע התפתחות אישית ונצא מהקבעון !

אי הוודאות יוצרת הזדמנויות , כאשר ההתאמה תאפשר יכולת השתנות מהירה אשר תפחית את הלחץ ואף תגרום לנו להנות מהמשבר ולא לפחד ממנו.

 

6. ויסות רגשי של תחושת אי הוודאות/ מיקוד שליטה פנימי –

יתאפשר על ידי פיתוח ציפיות ריאלי מיוחס לתוצאות ותרחישים אשר בחיינו כגון: הצלחתי במבחן כי למדתי את החומר על בוריו .

מיקוד השליטה הפנימי מאפשר לי להיות פעיל , בשונה מהמיקוד החיצוני אשר מטיל יחוס לנסיבות חיצוניות אשר הופך אותי לפאסיבי ,כגון:

לא הצלחתי במבחן כי המרצה הוא קשה ונתן לי ציון נמוך.

ככל שהמיקוד שליטה יהיה פנימי ככה אני אהיה בעל מוטיבציה גבוהה יותר ואתכוונן למצבי פעולה שישמרו מיקוד בוודאות ויציבות , וריחוק מהאי וודאות וחוסר שליטה ומכך נטייה למצב רוח ירוד, לחץ, חרדה וכו.

 

7. לשמר סדר יום – לייצר סדר יום ולשמר אותו עד הפיכתו לשיגרה.

לבחון מה הפעילויות לעשיה באופן יומי, מתי עושים ואיך עושים ?

בצעדים קטנים לוקחים משימות גדולות ומפרקים לקטנות .

כאלו שנוכן להנות מביצוע מהיר ולסמן וי לכשסיימנו ביצוע , התנהלות זו תעזור לנו לא רק להתמודד עם אי וודאות אלא גם לשמר מוטיבציה , להתמודד עם ניהול זמן ולפתח חוסן נפשי.

 

8. תכנון אסטרטגיה (אישית/עסקית/קריירה) 

יש לבצע אבחון ומיפוי לתהליכים ומהלכים ובחירות בחיינו , המשבר לא ישאר לתמיד ולכן כדאי לבצע חשיבה האם אני בביטוי האישי שלי ?

מה הייתי רוצה להכניס לחיי ולחזק? מה הייתי רוצה לשמר ?

מה הייתי מעוניין להוציא מחיי? ומה היעדיים שאני מציב לעצמי ?

 

מבוסס מודל

SENCE MATRIX

 

שלב א' – עיצוב: חשיבה וגיבוש אסטרטגיה המסתמכים על מיפוי מקדים של הסביבה המשתנה והגורמים ושל גיבוש יעדים אסטרטגיים בהתאם לנמצא.

 

שלב ב' – תכנון : לאחר חשיבה על היעדים יש צורך להגדיר יעדים

וכיצד נממש אותם.

 

שלב ג'- התנסות: בניית תהליכים ואבני דרך שיאפשרו לנו לממש את תכנית הפעולה לכדי קריאת המציאות .

 

שלב ד'- בקרה: בחינת איכות וכמות של התהליכים שלנו , היכן אנחנו מבחינת השגת היעדים והמטרה האם יש צורך לשנות מהלכים וכו'?

 

לדוגמא: עצמאים יכולים למצל מומנטום לטובת בניית תכנית עסקית , לעבוד על חיזוק השירות והשיווק, לעבוד על מסרים מותאמי מצב.

ארגונים יכולים לבצע חשיבה מחודשת של הפעילות, נהלי ותהליכי עבודה גמישים,גאנט פעילויות מותאם מצב כמותית ואיכותית,

איבוד זוגיות – ניתן לבחון מי אני ? מה הערכים שלי? מה אני מחפשת לעתיד מתוך רצון ויוזמה ולא מתגובה ומתוך לימוד ונסיון, לרתום את הקרובים אלי לעזרה בחיפוש אופטימלי ועוד..

 

9. יכולת לבקש עזרה – במידה וסיטואציית אי הוודאות למרות כל המאמצים הופכת ליותר ויותר משמעותית עבורכם, אל תהססו לקבל עזרה מקצועית המותאמת נושא והעיקר לא לאבד תקווה .

לעיתים השיתוף והשיח יוצרים סולידריות לעיתים המעגל המשפחתי או החברי יספקו תמיכה מספקת ולעיתים יש צורך ביעוץ/אימון/טיפול וכדומה כדי לצלוח את הדרך לאחר שלא צלחו כל המאמצים הבינאישיים.

 

 

 

 

CYNEFIN FRAMEWOR .10 – מודל התמודדות עם

אי וודאות הרחבה של מודל "מסגרת קינפין" העיל :

1. המרחב הידוע/מובן :

במרחב זה מוצבות בעיות עם פתרון ידוע ומוכר .

זהו מרחב בו מתנהלים מרבית הדברים מחיינו .

אנחנו יודעים מה לעשות + איך להגיב למצבים שונים.

תהליכי סיבה ותוצאה גלויים .

יש לי ידע ונסיון מקדימים והוראות הפעלה/מדריכים אשר מבארים לי כיצד עלי להתנהל ולהתמודד בסיטואציה .

 

לדוגמא: ירידה במכירות נודיע על מבצעים, נורה של הרכב נדלקת נמלא דלק, שואב האבק מצפצף נחליף שקית אבק חדשה ועוד.

שיטת העבודה :

הבנת המצב —-סיווג הבעיה —–פיתרון (ככל שנבצע יותר פעמים כך האיכות הכמות תהיה בשיאה ומהירות תגובה תעלה)

2. מרחב מוכר וניתן לידיעה :

מרחב של מומחיות בו קיימות בעיות שלא יודעים כיצד לפתור אותן בזמן ההווה אך ידוע שהיה קיים פתרון בעבר ושיש דרך אחרת לפתרון כך שנדרש מומחה שינתח את המצב וימצא פתרון.

 

לדוגמא: מצב בריאותי שחוזר על עצמו נבצע בדיקות נרחבות יותר, ניגש לקבל חוות דעת נוספת וכו'.

שיטת העבודה : לחוש—–לנתח——מענה (פתרון).

עבור המומחה הסיבה והתוצאה ברורות ולכן הגדרת הבעיה תוביל לפתרונות אי הוודאות מתבטא בסיכון כאשר ניתן לכמת את האפשרויות להיווצרות הבעיה ניתן להערך בהתאם .

 

3. המרחב הסבוך:

הכל סבוך ומשתנה כל הזמן , תהליכי סיבה ותוצאה מתגלים רק בדיעבד.

לא די לאסוף מידע במרחב זה ולנתח אותו כי לא ברור מהו המידע אותו אנחנו אוספים.

 

שיטת העבודה :

לגשש (להרגיש את המערכת)—–להסביר (לעצמנו)——מענה (פתרון)

 

4. המרחב הכאוטי :

אי וודאות קיצונית: מרחב בו גבולות הבעיה והמרחב אינם ברורים. שינויים מהירים, לא ניתן להבין מה קורה ,

חוסר יציבות במרחב זה לדוגמא: מגיפה (כמו הקורונה ועוד), הפיכה בשלטון, נזק טבע ועוד. לא ידועה אסטרטגיה, המערכת לא ברורה מכאן והלאה, מה יהיה המהלך שיוביל להצלחה לא ידוע והידע או הנסיון שיש לנו הם מועטים אם בכלל קיימים.

חשוב!!! בניגוד ליתר המרחבים , במרחב הכאוטי אנחנו מתחילים בראש ובראשונה בפעולה

שיטת העבודה : פעולה —-הבנה (רק לאחר הפעולה)——מענה (גיבוש מענה יותר נכון) אין למידה מבירור אנליטי, וגם אם מסתמכים על נסיון העבר ברובו יביא לנו מידע שכבר איננו רלוונטי.

 

על כן עולה הצורך להגיב במהירות , ממקום של אינטואיציה ורק אז לבצע בחינה של התוצאה ואופן ההתמודדות עד שנהיה במרחב מובן יותר עבורינו. מיומנויות , ידע, כלים ומודלים תמיד טוב שיהיו לנו ועבורינו ,

בכדי ובשעת הצורך שנדע כיצד ומתי לתפעל אותם כדי להחליף את אי הוודאות בוודאות, ומנגד….

 

כמה טוב שאנו חיים בעולם שלא הכל ידוע בו

כי מה היינו עושים אם הכל היה צפוי וידוע מראש? ..ללא ההזדמנויות שצצות לחיינו לבצע שינויים, כתוצאה ממצבי אי וודאות?..